כוחו המרפא של מעגל ההקשבה

ההקשבה היא ליבו של המעגל. זוהי הטכניקה, האומנות והמיומנות שאותה מפתח כל אדם כדי להתחבר לעצמו ולעולם. מעגל הקשבה מאפשר פיתוח מיומנויות של הקשבה בשני כיוונים. הראשון – הקשבה לזולת. התקשורת העמוקה שנוצרת בתהליך ההקשבה לאחר מחברת אותנו לממד האנושי שבכל אדם, לאדם כתודעה, כישות שיש לה חיים פנימיים עשירים. הכיוון השני של ההקשבה פונה פנימה. אנו מקבלים הזדמנות להיות שוב, לכמה דקות, מרכז עולמנו והדבר פותח ערוצים ישנים שסגרנו בגלל הצורך להיות יעילים, ממוקדים, עסוקים ומכוונים למטרות. הסיפור האישי, כלומר, מה שחשוב לי ברגע זה, עולה ותופס את מרכז הבמה. אנו מרשים לעצמנו להקשיב לקול הפנימי, לקולה של האינטואיציה ולקולה של ההכוונה הפנימית כסוג של תודעה חדשה.

איכות ההקשבה מבוססת על הקשבה אמפאטית, ללא שיפוטיות, ביקורת או דעות קדומות, כאשר כל תשומת הלב ממוקדת בדובר. ההתמסרות להאזנה מהווה אימון להכלה של האחר ושל הסיפור ומשחררת מהצורך להגיב (בקול רם או בתוכנו פנימה). החוויה שבה קבוצה שלמה מקשיבה בלי לייעץ, להתלוצץ ולהיכנס לדברי האחר היא עוצמתית, משחררת ומעצימה, ומחזקת תחושות קבלה, ביטחון וחופש.

על החשיבות הרבה של ההקשבה ניתן ללמוד מתיאוריית האישיות של קרל רוג'רס, מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית. רוג'רס ייחס להקשבה סגולות מופלאות, ומנגד – השלכות הרסניות להעדרה. על פי רוג'רס, ההקשבה היא מילה נרדפת לתקשורת, והיא מובנית בעולם החי מהרמה הבסיסית ביותר. קיומה של תקשורת פירושה חיים. חוסר תקשורת פירושו סכנת מוות. כמטפל, רוג'רס שם דגש על הקשבה אמפאתית שאיננה ביקורתית או שיפוטית. הוא מרחיב את השימוש במושג הקשבה מעבר לשמיעה סתם: שמיעת המילים, המחשבות, נימות הרגש, קליטת המשמעות וכו'.